הכרעת דין בתיק ת"פ 30716-04-11

1.     כתב האישום מייחס לנאשמים עבירת הצתה לפי סעיף 448 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), עבירת היזק מיוחד בזדון לפי סעיף 452 בצירוף סעיפים 453 (ב)(2) ו - 29 לחוק ועבירת כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952. בגדר העובדות שבכתב האישום נטען כי ביום 12/4/11, בסמוך לשעה 20:30, נכנסו הנאשמים לשטח ישראל מהכפר בית-איכסא הסמוך לירושלים, בלא שהיה בידיהם אישור כניסה לישראל. מאוחר יותר הגיעו השניים לאנדרטה לזכר אסון התאומים הנמצאת בעמק הארזים. הנאשמים שפכו חומר שומני שחור על רצפת האנדרטה, תלשו עצים וענפים והשליכום על הרצפה, ותלשו מעקה ברזל. משם המשיכו השניים לאתר בנייה של רכבת ישראל הנמצא בסמוך, הציתו עץ וזוג צמיגים באזור המיוער בצמוד לגדר האתר ונמלטו. האש כובתה על ידי עובדי האתר.

2.     הנאשמים הנם אחים. השניים נעצרו בסמוך לאחר האירועים נשוא כתב האישום על ידי כוח משטרה שהוזעק למקום. הנאשמים נעצרו במרום ההר, בסמוך לכפר בית איכסא, ולטענתם אינם מעורבים כלל וכלל באירועי כתב האישום ונעצרו שעה שהיו בדרכם לבדוק את מצב עדר הכבשים והעזים השייך למשפחה.

3.     עיקר ראיות המאשימה נסמך על תצפית צהלית המפעילה מצלמה טרמית אשר תיעדה את האירועים. בקצרה, נטען כי שתי הדמויות אשר תועדו במצלמה בדרכן מבית איכסא לאנדרטה, ומשם לאתר הרכבת וחזרה לכפר, הן הן דמויות הנאשמים. בהקשר זה, הראיה המרכזית הנה דיסק התצפית ת/18, עדות התצפיתנית יונה גרונדן (הודעתה ת/30 הוגשה בהסכמה). הדיסק, שתחילת הצילום הרלבנטי הנו ביום האירוע, 12/4/11, משעה 20:33 ועד 21:55 (סה"כ 1.57 שעות),  מתעד שתי דמויות אשר נצפו בדרכן הלוך ושוב מהכפר בית איכסא, בעוברן במתחם האנדרטה מבצעות מעשים מסוימים באזור האנדרטה (תלישת ענפים וצמחים, עקירת מעקה ברזל), ממשיכות למתחם הרכבת ומשם בחזרה לכפר עד למעצרן. השאלה העיקרית שבמחלקות הנה האם אותן דמויות הנן דמויות הנאשמים או שמא הנאשמים, כטענתם, אך יצאו לבדוק את עדר העיזים והכבשים ונעצרו בטעות על לא עוול בכפם.

        עדות התצפיתנית

4.     התצפיתנית, יונה גרונדן, שירתה בזמן הרלבנטי בצה"ל, עברה בהכשרתה קורס תצפיתניות. לאחר שנת שירות יצאה לקורס פיקוד ושבה כמפקדת. האירוע התרחש שעה שכבר הייתה מפקדת. לדבריה, התצפית בה פיקדה הייתה אחראית לגזרה אותה היה עליה להכיר היטב: "מכירים את השטח אבן אבן, במידה ויש אירוע שנוכל לתפעל אותו כמו שצריך" (עמ' 20 לפרוט'). העדה העידה לגבי תיעוד האירוע המופיע בדיסק ת/17. הגזרה המופיעה והמתועדת בדיסק זה כוללת את אזור אנדרטת התאומים, אתר הרכבת והכפר בית איכסא. דמות נראית בתצפית בצבע שחור (הצילום מבוסס על חום גוף). העדה ראתה את האירוע מתחילתו ועד סופו, וכאמור הוא תועד בצילום. מאחר שהבחינה בשתי דמויות היורדות מהכפר בית איכסא לכיוון ירושלים, מאחר שהייתה שעת לילה ומאחר שמניסיונה אנשים המגיעים מכיוון זה לאזור ירושלים, אינם מורשי כניסה לישראל, היא החליטה להתמקד באותן דמויות, וכדבריה: "בשעה כזו יכול להיות שזה תקין,  יכול להיות שלא. בשעה כזו בתשע בלילה בדרך כלל זה לא תקין"(עמ' 23 לפרו'). התצפיתנית הבחינה בירידתם, בהצתת מדורה בשטח מיוער, משם המשיכו לכיוון האנדרטה: "התעסקו מאחורי העצים והתחילו. אחד התחיל לשפוך עם ג'ריקן, ראו במצלמה ג'ריקן, אחד מהם לקח את הג'ריקן שפך זה היה שמן על כל האנדרטה והשני עלה במדרגות ניסה... לשבור את המעקה... לא הצליח... וניסה לשבור את המעקה השני הצליח... באותו זמן במקביל השני... היה  בין העצים, תלש ענפים... הם הלכו לקיר, התעסקו שם... לקחו את המעקה... השאיר את המעקה. המשיכו מזרחה, משהו כמו חמישים מטר... לכיוון אתר העבודות... זה האתר של הרכבת. הם הגיעו התעסקו מאחורי הגדר הדליקו שוב עוד מדורה קטנה בתוך היער הקטן...". יצוין כבר עתה כי מצפייה בדיסק אכן ניתן לראות את כל הפעולות עליהן העידה התצפיתנית באורח ברור: החל מגלישתם של השניים ממעלה ההר לאנדרטה, המשך בתלישת צמחים, אחיזת ג'ריקן, עקירת מעקה ומעבר לאזור אתר עבודות הרכבת.

       בהמשך, כך מעידה התצפיתנית וכך נראה גם בדיסק ת/17, לאחר שהגיע רכב לאתר הרכבת והשניים החלו להימלט לכיוון הציר, העבירה התצפיתנית דיווחים למשטרה וכיוונה את הכוחות תוך מתן דיווח על המתרחש, ובשלב מסוים אף קלטה המצלמה את כוח השוטרים. היא דיווחה לשוטרים כי השניים מנסים להימלט לתוך הכפר (אחד מהשניים ביקש 'לעקוף' את ההר והשני עלה ישירות). בשיא הגובה קיים מבנה ובסמוך קיים מבנה או שניים נוספים (כפי הנחזה בדיסק). אחד מהשניים עקף את המבנה הקטן ואז התצפיתנית איבדה קשר עין עמו, אולם לאחר שהוא נגלה כעבור שניות, היא כיוונה את שוטרים לעבר השניים: אחד נכנס למבנה והשני ניסה להסתתר מאחור והשניים נתפסו. לשאלה כיצד ניתן לדעת ששני האנשים אותם ראתה בתחילת האירוע הם אותם שניים שנעצרו בסופו, השיבה כי מניסיונה ומהכשרתה, היא מסוגלת להתמקד בדמויות אך גם לצאת לתמונה רחבה יותר, ועל-כן, גם אם קיים אובדן קשר עין לשניות ספורות, היכרותה את השטח וידיעתה "מאיפה הם יכולים לצאת" (עמ' 26 לפרו'), והשימוש ביתרון הזום: "ופה השתמשתי ביתרון הזה של לצאת זום ולהכנס זום כדי לא לאבד אותם" (שם). בכל אלה היה להבטיח מעקב רצוף מתחילת האירוע ועד סופו. האדם היחיד שראיתי, מלבדם, היה האדם שהגיע ברכב לאתר הרכבת" (והשוטרים). ועוד הוסיפה: "החשודים ראיתי אותם בורחים לכיוון ההר ולא איבדתי קשר עין איתם... והכוח כדי לברר שזה באמת הכוח אז... אמרתי לו תעצור שנייה שאני אראה שזה באמת אתה שנכוון אותך לנקודה. וזה מה שעשיתי..." (שם). עוד הוסיפה כי שלושת השוטרים עצרו אדם נוסף שהיה בתוך המבנה. התצפיתנית ציינה כי לא הבחינה בעיזים או בכבשים באזור. עוד יש להוסיף כי חשוב לצפות בדיסק תוך הקשבה לחילופי הדברים בין התצפיתנית ולבין השוטרים על מנת ללמוד מכך על הרציפות שבמעקב אחר השניים, ועל הדיוק במעקב אחר צעדיהם ומעשיהם. וכן, בחקירה הנגדית של התצפיתנית הובהר כי המרחק בין מיקום המדורה השנייה לבין מקום מעצרם הוא מרחק קצר יחסית בן כ - 400 מ' (עמ' 34). דהיינו, לא מדובר במרחקים ארוכים שחצייתם משתרעת על פני זמן רב (המדורה השנייה נצפית בדקה 9.33.17). התצפיתנית נחקרה ארוכות אודות האדם השלישי שנמצא במבנה ונעצר ביחד עם הנאשמים והוא הבהירה: "לא עזבתי את החשודים מהרגע שהם הגיעו מהכפר עד שנתפסו לא עזבתי אותם " (עמ' 48 לפרוט'), ובמקביל, לא התמקדה באתר הרכבת, והוסיפה, באשר לאפשרות שאדם נוסף יתקרב אל הנאשמים עובר למעצרם בטרם תבחין בו: "לא, לא זה בלתי אפשרי אם כן הוא מגיע איך? עוד פעם זה הר והם נתפסו ממש בשיא גובה של ההר... אז אלא אם כן הוא מגיע מאחורה ופתאום אני מזהה דמות כאילו נוספת שלא ראיתי לפני זה" (עמ' 49 לפרו'). התצפיתנית הייתה בקשר עין גם עם השומר שיצא מהקרוואן באתר הרכבת, והיא איבדה אותו שכן המשיכה לעקוב אחר הדמויות החשודות והתרכזה בהן.

הנאשמים

5.     כנגד עדות התצפיתנית ויתר הראיות, כפי שיפורטו להלן, הכחישו הנאשמים מכל וכל את המיוחס להם. נאשם 1 טען כי ביום האירוע היה בביתו ובטרם הוא הולך לישון הוא נוהג לערוך ביקורת לשני  עדרי העיזים והכבשים השייכים למשפחה "לראות שהכל בסדר שכולם נמצאים במקום שלהם" (עמ' 126 לפרוט'). בדרכו זו, נתקל בשוטרים שעצרו אותו (בסמוך לשעה 21:30). כאשר נעצר היה, לדבריו בעדותו בבית המשפט, בסמוך לאוהל בו הוא מתגורר (עמ' 129 לפרו'). הנאשם 1 הכחיש כי ירד כלל לכיוון מתחם האנדרטה והרכבת. הנאשם 1 הסביר כי אמר בחקירתו במשטרה כי אינו מכיר את מאג'ד, הוא האדם השלישי שנעצר, מאחר שלא הראו לו תמונה והוא מכיר מספר אנשים בשם זה.

        נאשם 2, בעדותו בבית המשפט, אמר כי נעצר במרחק לא גדול מהאוהל בו הוא מתגורר הנמצא לא רחוק מהחממה הנצפית בדיסק (ר', למשל, דקה 9.49.55). בחקירתו במשטרה (ת/11) אמר כי נעצר במרחק של 20 מטרים מביתו, ובעדותו במשפט אמר כי יתכן שהמרחק הגיע כדי 40 מטרים, בסמוך לבית נטוש, שם עשה את צרכיו (בהעדר שירותים מסודרים באוהל מגוריו). מיד כשנעצר, אמר נאשם 2, כי היה עם העיזים שלו. בעדותו בבית המשפט הסביר כי העיזים היו במרחק של 50 - 60 מטרים. עוד הכחיש כי היה מתנשף שעה שנעצר, כטענת השוטרים. הנאשם 2 אישר כי מאג'ד, שנעצר ביחד עמו, הגיע אחריו חמש עד עשר דקות.

        יתר ראיות המאשימה     

6.     באשר למאג'ד שנעצר ביחד עם הנאשמים ושוחרר לאחר שהוברר כי הוא שומר במתחם הרכבת, והגיע למקום בו נעצר בעקבות מרדף שניהל גם הוא בעקבות המציתים, מובהרים הדברים בעדותו של השוטר איגור יובשבסקי שעצר אחד מהנאשמים עם השוטר איתי אופיר. השוטר יובשבסקי הסביר כי לאחר מעצר הדמות הראשונה, השוטרים איתי אופיר ודרור יהודאי המשיכו לכיוון הדמות השנייה בכיוון הכפר והוא נשאר לשמור על האדם שנעצר, והוא מוסיף: "אני נשארתי עם הבחור השני... ובמהלך הזה מישהו עלה במהירות לכיוון פאתי הכפר, היה לו חולצה זוהרת, היה שם חברה של עבודות של הרכבת, היה לו כזאת חולצה ירוקה זוהרת. צעקתי עליו, בוא, בוא, הוא... והוא בא אלי. תפסתי אותו גם חשבתי שהוא אחד החשודים" (עמ' 108 לפרו'). בהמשך, הבהיר העד, שוב, כי אותו אדם נוסף הגיע לאחר מספר דקות, הוא אינו מי משתי הדמויות ואותו אדם הסביר כי הוא השומר שדלק בעקבות השניים. גם נאשם 2 אישר כי מאג'ד הגיע חמש עד עשר דקות לאחר מעצרו.

7.     בנוסף, כל השוטרים שהעידו, יהודאי, יובשבסקי ואופיר, העידו כי המבנה, שבסמוך אליו נעצר אחד החשודים, היה ריק ונטוש, לא נראו כל עיזים או כבשים בסמוך, החשודים שנעצרו נראו לחוצים ונדף מהם ריח של עשן. השוטר יהודאי היה זה שמצא את המעקה השבור ואת הג'ריקן.

8.     לאמור לעיל יש להוסיף את עדות יניב מיסק, עובד חברת איזוטופ, המבצעת בדיקות בטון באתר הרכבת. עד זה חש בשריפה מעבר לגדר האתר (בסמוך לשעה 21:30) ונחפז לכבותה בעזרת מטף ופועלי האתר. הוא העיד כי האש הגיעה לגובה של כשני מטר והיא עלתה משני צמיגים הצמודים לעץ. באשר לנזקים העידו כאמל עבידאת, עובד הקרן הקיימת אשר תיאר את הנזקים שנגרמו לאנדרטה: שפיכת שמן, עקירת צמחים, עקירת מעקה (עמ' 60 לפרו'). העד ביקר במקום יומיים לפני האירוע שאז הכל היה תקין. אודות עלות הנזקים העיד היערן מקרן הקיימת, מר אלי יעקב (וראה ההערכה - ת/20). חזי אגם, טכנאי מז"פ, צילם תמונה מהאנדרטה בליל האירוע (ת/21) ויאיר עדיקא, חוקר זירה, שלח לבדיקה את החומר הנוזלי שנמצא במיכל והמיכל נשלח לבדיקות טביעות אצבע (שלא נמצאו) (ר' ת/22). מעדותו של רכז המודיעין עאטף אחמד, אשר תמלל את הדיסק ת/18 (התמליל ת/19), במסגרת תרגיל חקירה לנאשמים שהושארו יחדיו, לא ניתן ללמוד הרבה. דברים אודות דיבור הנאשמים באשר לתיאום גרסאות אינם יכולים לעמוד, מקום שמרבית השיחה לא נשמעה. גם באת כוח המאשימה בסיכומיה, לא ביקשה להיבנות מכך. העד, השוטר נדב קוגן, גבה את הודעות הנאשמים (ת/24, ת/25).

        דיון

9.     השאלה העיקרית הטעונה הכרעה הנה, האם שתי הדמויות שנצפו על ידי התצפיתנית וצולמו, הנן דמויות הנאשמים. הסנגור, בסיכומיו, טען כי לא ניתן להסתמך על עדות התצפיתנית שכן, בין היתר, היו במקום מאבטחים ודמויות נוספות, טביעות האצבע שנמצאו על הג'ריקן אינן של מי מהנאשמים, לא נמצאו טביעות אצבע על מקל שנתפס וגם טביעת נעל שנמצאה, אינה של מי מהנאשמים. עוד נטען כי התצפיתנית אמרה בהודעתה כי אחת הדמויות נכנסה לבית והדמות השנייה המשיכה לכיוון הכפר, אולם הוברר שנאשם 1 נעצר בסמוך לבית ולא בתוכו ולפי עדות איתי אופיר, המעצר בוצע מתחת לעץ, והנאשם השני נעצר בשביל. מכאן, כך נטען, מוטל ספק רב בתצפית. נטען עוד כי עדויות הנאשמים אמינות וקוהרנטיות, ובכל מקרה אשמתם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.

        אכן, הראיה המרכזית הנה עדות התצפיתנית והדיסק המתעד את תנועות הדמויות עד למעצרן. מדובר בתצפיתנית מקצועית, מנוסה, המכירה היטב את הגזרה והתמקדותה בשתי הדמויות החלה מיד עם רדתן של דמויות אלה מהכפר. מעדותה עולה כי היה ביכולתה להתרכז ולהתמקד אך בשתי דמויות אלה מתחילה ועד סוף, היא נקטה בצעדי זהירות בנוגע לשוטרים שהתקרבו אל הדמויות (וביקשה מהשוטרים, עימם הייתה בקשר רצוף, לעצור לרגע על מנת לאבחן בינם ולבין הדמויות), בכל העת היו אך ורק שתי הדמויות במרכז המעקב כאשר בסמוך אליהן לא הייתה כל דמות אחרת (ר' עמ' 26 ש' 8 - 15, עמ' 36 ש' 16 - 31, עמ' 37 ש' 1 - 9). היא ביצעה, במקרים הנחוצים, הגדלת זום במצלמה, על מנת לקבל גזרה רחבה יותר, זאת בעיקר מקום שהדמויות הוסתרו (בשני מקרים בלבד), שאז שלטה על דרכי גישה על מנת לשלול קיומן של דמויות אחרות בסביבה (ר' עמ' 26, 49 ו - 50 לפרו'). כל השוטרים והתצפיתנית העידו כי לא ראו כבשים או עיזים במקום. השוטר יובשובסקי הבהיר כי מאג'ד, השומר, הופיע פרק זמן לאחר הנאשמים שנעצרו ועובדה זו גם מסבירה מדוע מאג'ד לא נצפה ביחד עם הדמויות שנראו כל העת לבדן. גם העד יניב מינסק העיד כי באתר הרכבת פגש בשומר מאג'ד ובמספר פועלים (בטרם פרצה האש), עמ' 12 - 13 לפרוט'. ועוד: פרט לעדות התצפיתנית, ואולי בעיקר ובנוסף, כאמור, קיים הדיסק המתעד את האירוע מתחילתו ועד סופו, ומצפייה בו והאזנה לחילופי הדברים בין התצפיתנית ולבין הכוח המשטרתי, ניתן אכן לראות את ההתמקדות הבלתי מתפשרת של התצפיתנית באותן שתי דמויות מהרגע בו עלה חשדה ועד למעצרן, תוך שלא נראו כל דמויות אחרות, נוספות, בקרבתן. כלומר, האפשרות לטעות אינה קיימת, זאת אפשר להיווכח מצפייה בדיסק ומהאזנה לשיחה בין התצפיתנית לבין הכוח המשטרתי. אמנם, התצפיתנית סברה כי אחת הדמויות נכנסה למבנה, אולם מהעדויות עולה כי מדובר במבנה קטן  מאוד, פרוץ, ובהחלט יתכן מעבר מהיר פנימה והחוצה למבנה או היצמדות אליו. בכל מקרה, לא הייתה קיימת דמות אחרת שניתן היה לטעות ולהחליף בינה לבין מי מהנאשמים.

            התוצאה

10.    משכך, הנאשמים עברו אחר העבירות המיוחסות להם: עבירת הצתה, עבירה לפי סעיף 448 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשמים, בהיותם מבצעים בצוותא ובאופן הדוק, שילחו אש, במזיד, בצמחייה. עבירת היזק מיוחד בזדון, עבירה לפי סעיף 452 בצירוף סעיף 453 (ב) (2) ובצירוף סעיף 29 לחוק. הנאשמים, תוך ביצוע בצוותא, הרסו ופגעו במזיד באנדרטה, ברצפתה, בצמחייתה ובמעקה, וגרמו בכך נזק לדבר בעל ערך תרבותי או היסטורי, ועבירה של כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל (ראה ת/13, ת/15, ת/27). לפיכך הנאשמים מורשעים בעבירות אלה.

ניתנה היום,  י"ג טבת תשע"ב, 14 בפברואר, 2012, במעמד באת-כוח המאשימה, בא כוח הנאשמים והנאשמים בעצמם.